ספרי לי על עצמך

ספרי לי על עצמך

1. השאלה האמיתית
2. מה לא לספר
3. מה כן לספר

    

השאלה האמיתית

זה נכון שהשאלה הזאת פשוט מבקשת להכיר אתכם ולפתוח את השיחה, אבל תכל’ס, רוצים לדעת “למה לעזאזל אתם כאן?”

אני אפרט, 

השאלה מכוונת להבין מכם את הדרך שהובילה אתכם למסקנה שהתפקיד שאליו אתם מתמיינים הוא תפקיד חייכם. במילים אחרות, איך קוביות הדומינו של חייכם הובילו אתכם דווקא לתפקיד הזה בחברה הספציפית הזאת.

נו, אז יש לכם תשובה?!

תכל’ס, הרבה פעמים לא, לפעמים כן ולפעמים אולי. זה לא משנה, המטרה שלנו בראיון היא לעבור אותו בהצלחה ולהשאיר את הקלפים אצלנו, אנחנו תמיד יכולים לסרב – בהנחה שהתקבלנו לעבודה.

כשאנחנו מתכוננים לראיון, אנחנו צריכים להיות באווירת ה-Storytelling וזאת השאלה שצריכה להנחות אתכם בראש – 

איך אני בונה את הסיפור שלי ככה שהוא יתן הסבר מושלם לסיבה שאני הבנאדם הכי מתאים לתפקיד?

מה לא לעשות?

ההיסטוריון

זה שמתחיל את הסיפור שלו מתעודת הבגרות, הצבע, טיול בחו”ל, תואר, תפקיד ראשון.. השתעממתם? יופי אז אל תהיו ההיסטוריון.

אנשים יכולים להקשיב לכם מדברים ברצף גג 5 דק’ ואני ממש לארג’ית לגבי זה. זה אומר שיש לכם ממש קצת זמן להיות ממוקדים במסר שלכם שהוא “הדרך שלי הובילה אותי בדיוק לזרועותיך, מעסיק יקר”.

 

הצדקן

הסיפור שלכם לא צריך להיות תיעוד חייכם אחד לאחד, הוא צריך לשפוך אור על הצדדים החזקים שלכם שמתאימים בול לתפקיד.

זה אומר שאם לא עבדתם בחצי השנה האחרונה אין צורך לציין את זה. זה לגיטימי לחפש עבודה במשך תקופה, במיוחד לאור הקורונה וזה לא מלמד אותי שום דבר על הקשר ביניכם לבין התפקיד המיוחל.

זה כן מלמד אותי על חוסר בטחון שנבנה בגלל תהליך חיפוש עבודה שמאתגר כל אחד ואחת.

הרבה מדברים איתי על קושי לשקר, אל תשקרו! פשוט תספרו את מה שמייצר תמונה כמה שיותר מוצלחת שלכם וקשורה לתפקיד.

 

הפטפטן

המעמד המלחיץ לפעמים גורם לנו לעשות הכנת יתר, לדקלם ולדבר יותר מידי.

זה יכול לעייף את המראיין, זה מצטייר לא אמין וזה מקשה עליכם לייצר קשר אמיתי עם המראיין.

טיפ חשוב – ראיון הוא בעצם שיחת מכירה שלכם. החוק במכירות אומר שהמוכר צריך לדבר רק 20% מהזמן, ה-80% הנותרים צריך להקשיב. 

 

כמובן, שאני לא מצפה שתשבו בראיון ותשתקו, שואלים אתכם שאלות ומצפים לתשובה. 

לפעמים אם אנחנו לא מקשיבים מספיק בראיון אנחנו עשויים לנדב מידע שהוא לרעתינו. למשל, אני יכולה לשים דגש על כמה שאני טובה ואוהבת עבודת צוות, אבל בפועל אני מתראיינת לתפקיד יחיד בחברה והמראיין עוד לא ציין את זה. אם אני רוצה את התפקיד ועבודת צוות לא באמת קריטית לי, שמתי דגש על החוזקה שלי שבמקרה זה נתפסת כחולשה. קודם תקשיבו ותבחרו לסיפור מיקוד בחוזקות שבטוח רלוונטיות לתפקיד.

 

הרשמי והחברמן

ראיון הוא מעמד רשמי, וצריך להתייחס בכבוד למראיין ולמעמד, אבל בתרבות הישראלית צריך להיזהר לא להגזים.

הרשמיות לא סותרת את העובדה שאתם מגיעים לראיון במטרה ליצור קשר, ככל שהחיבור עם המראיין יותר חיובי יש סיכוי יותר גבוה שתתקדמו לשלב הבא. השלב הראשוני לספר על עצמכם הוא אחלה ספתח ליצירת קשר. אז תאפשרו למראיין להשתלב בשיחה, תעשו עצירות קטנות מידי פעם לראות אם השיחה יכולה להתגלגל בטבעיות ולא להיות נאום שהכנתם מראש.

תזהרו, סוג מסויים של מראיינים ינסה להשתמש בזה כאסטרטגיה להוציא מכם את כל האמת. אמרנו כבר שאין צורך לספק את כל האמת, רק האמת הרלוונטית, אז אל תהיו חברמנים מידי, תשמרו לעצמכם מידע או התלבטויות שעשויים להפיל אתכם.

 

מה כן לעשות?

יש כמה מרכיבים שהכרחיים בסיפור שלכם וכמה בונוסים שיכולים לעזור.

1. מוטיבציה – תספרו למה אתם רעבים  לתפקיד הספציפי.
2. חוזקות – תדגישו יכולות, ידע מקצועי או ידע לא רשמי שמוכיחים שאתם מתאימים.
3. הוכחות – תהיו מוכנים לתת דוגמה שמוכיחה את מה שאתם טוענים על עצמכם.
4. ניסיון – תחשבו מראש מה הניסיון התעסוקתי או ניסיון לא רשמי שיעזור לכם להצליח בתפקיד.
5. תצרו קשר – כבר אמרנו, חיבור טוב עם מראיין הוא מכריע כדי להתקבל לעבודה, תנהלו שיחה, תקשיבו, תצחקו, תהיו עצמכם.
   
   

בונוסים: 

1. תחפשו נקודות דימיון או חיבור למראיין, תקדמו שיחה יותר פרסונלית
2. תספרו על עצמיכם משהו אחר, שהוא לא בהכרח מקצועי, תחביב או עובדה מצחיקה
3. תשלבו הומור, אל תתביישו לספר ניסיון לא מקצועי שרלוונטי לתפקיד עם ענווה וקריצה