השאלה שתמיד מעסיקה מחפשי עבודה, במיוחד בתפקיד כניסה היא ציפיות שכר.
איך אני יודע כמה לבקש?
מתי להעלות את הנושא?
איך להתמקח?
אז הכנתי לכם את הכל במקום אחד, שלב אחרי שלב של שיחת ציפיות השכר.
לפני הכל, מחקר שכר
אם אתם סטודנטים או בוגרים שלנו, אתם כבר מכירים את הגישה. לחפש עבודה זאת עבודה, אז דבר ראשון שאנחנו ממליצים לכם לעשות זה מחקר.
אבל איפה מתחילים? איך עושים אותו ועל מה צריך לחשוב להתייחס?
- 2 אתרים מעולים שיתנו לכם מידע על כיוון השכר בתפקיד שאליו אתם מתמיינים:
THE WORKER אתר ישראלי אליו חייבים להירשם ולהזין מידע על מקום עבודה שלכם כדי לקבל מידע. אל תדאגו, האתר שומר על אנונימיות שלכם. אם עזבתם מקום עבודה ברע, הייתי מחכה קצת לפני שאני מזינה חוות דעת. באתר תוכלו לחפש שכר לפי תפקיד או לחפש מידע על חברה ספציפית אליה אתם מתמיינים או רוצים לפנות. שימושי מאוד בכלל לתהליך של חיפוש עבודה ומאוד עוזר להבין כיוון של ציפיות שכר.
עוד אתר מעולה הוא GLASSDOOR.
אם אתם בתחילת הדרך ומתחילים בסוכנות פרסום או דיגיטל, האתר הזה יתן לכם פחות מידע כי הוא פונה יותר לחברות בינלאומיות.
היתרון הוא שבאתר הזה תוכלו גם ממש לחפש עבודה, ללמוד על מסלול קריירה והתפתחות בתפקיד מסויים. תוכלו למצוא שאלות אמיתיות שמחפשי עבודה מעדכנים שנשאלו ראיונות עבודה, דוגמאות למשימות בתהליך המיון, חוות דעת של עובדים על החברה ועוד.
עוד טים מעולה זה סקר השכר השנתי בתעשיית הדיגיטל של פיאלקוב. הנה קישור לסקר האחרון.
- אחרי שעשיתם מחקר והבנתם פחות או יותר את הכיוון, צריך לקבל קצת קונטקסט.
ציפיות השכר שלכם צריכות להיות רלוונטיות לחברה ספציפית אליה אתם מתראיינים. כמה שלבים חשובים כדי לחקור את זה:
- להכנס ולהתרשם מהאתר של החברה, מה לחפש?
מה הוייב שהאתר מספר לכם על החברה?
ככל שהוייב יותר יוקרתי לרוב כך גם השכר
האם היא בינלאומית או לוקלית?
זה קל, בחברות בינלאומיות המשכורות לרוב יותר גבוהות
מי הם הלקוחות של החברה?
ככל שהלקוחות יותר גדולים (בתקציב) סביר שציפיות השכר יכולות לעלות
עד כמה החברה נתפסת כבית ספר של התחום?
החברות המובילות בתעשייה שלשים אותן בקו”ח אח”כ יכניס אתכם לכל מקום שרק תרצו, הן משלמות הכי נמוך. הגישה היא, אנחנו בית ספר ומומחים בתעשיית הדיגיטל, אם תכנס אלינו תוכל אח”כ לעבוד איפה שתרצה. אז, אנחנו משלמים נמוך.
במילים אחרות, יש ביקוש כל כך גבוה לעבוד שם שהם מרשים לעצמם לשלם פחות.
מבאס, אבל אם אתם יכולים לשרוד את השכר שנה-שנה וחצי, אח”כ מדרגת השכר שלכם תוכפל לפחות.
מה מבנה החברה?
האם יש בכלל מישהו בארגון שעוסק בתפקיד אליו אתם מתמיינים? האם יש מחלקה ייעודית לתפקיד שלכם, למשל מחלקת PPC, או שהמחלקה היא מחלקת דיגיטל?
זה לא בהכרח יתן לכם מיד את התשובה כמה שכר לבקש, אבל יחד עם כל היתר זה יספר את הסיפור של החברה ותבינו עד כמה התפקיד שאתם מתמיינים אליו הכרחי וחשוב לחברה, ככל שהוא ברמת חשיבות יותר גבוהה ,בהתאמה ציפיות השכר יכולות לעלות.
מה הגודל של החברה?
הגודל לא תמיד קובע, אבל גודל לצד יתר המאפיינים יצליח לרמז לכם על ציפיות השכר הרלוונטיות.
- אחת הנקודות הכי חשובות במחקר, היא מחקר פנימי או במילים אחרות – כמה אתם רוצים לבקש?
איך בכלל לגשת לשאלה הזאת?
- קודם כל, מה יפרנס אתכם בכבוד?
זה הזמן לדעת מה רמת החיים שאתם מכוונים אליה, כמה הוצאות יש לכם בחודש, כמה תרצו לחסוך והאם זה הזמן הנכון לשאוף לעלייה ברמת החיים.
יאללה, תכנסו לחשבון הבנק, ולכרטיסי האשראי ותתחילו לחקור (אם לא עשיתם את זה ללא קשר זה הזמן) – איך אני רוצה לחיות?
- שאלה אסטרטגית
יכול להיות שהיינו רוצים להשתכר באופן מסוים כבר עכשיו, אבל אנחנו מוכנים להתגמש ולחיות עוד שנה קצת מתחת לציפיות שלנו כדי להשתדרג אפילו יותר בעוד שנה, כדי לעשות את תפקיד חלומותינו, או כדי לעבוד בחברה שממש רצינו.
למשל, אולי שווה להכנס לחברת פרסום גדולה שמשלמת פחות, כדי שאח”כ אוכל לעבור לחברת מוצר בהייטק ולהשתכר פי 2, כן כן.
אחרי שעשיתם את כל זה, אתם אמורים להגיע לטווח שכר שהוא רלוונטי לתפקיד, לחברה ולכם!
כדאי שהטווח אל יהיה מעבר ל-2000ש”ח.
- את התשובה הסופית תדעו רק כשהרגל שלכם תדרוך בחברה
אפשר לעשות את כל ההכנות שבעולם, אבל לפעמים תבינו ממש כמה נכון לכם לבקש רק כשגיעו פיזית לחברה להתראיין. אז בינו מה האווירה של החברה, האם אפשר וראוי לבקש אפילו יותר מציפיות שלכם? אולי עדיף לתת את ציפיות השכר הנמוכות יותר? תתרשמו ותקבלו החלטה.
אם כבר התחלנו לדבר על טווח שכר, אז
טווח ציפיות שכר – בעד ונגד
דבר ראשון, זה מבאס שתמיד מבקשים ציפיות שכר ממחפש העבודה במקום פשוט להגיד את השכר המוצע. אז נסביר למה – לפעמים סתם וזה מעצבן, המעסיק רוצה לשמור את הקלפים אצלו במו”מ כדי לא להגיד שכר גבוה למועמד שהציפיות שלנו נמוכות.
אבל לפעמים, באמת המעסיק לא יודע להגיד, השכר תלוי ברקע המועמד שיגיע, מה רמת המקצועיות שיפגין בתהליך המיון וכמה בסופו של דבר המעסיק יהיה מוכן לשים על מועמד ספציפי.
זה טווח שיכול לנוע גם בפער של 10אלף ₪ אם צורך הגיוס לא מספיק מדויק ולכן הנטייה לא להגיד.
לשאלתינו,
היתרון הברור בלתת טווח ציפיות שכר הוא שתכל’ס, באמת יש לנו טווח, אנחנו לא נעולים על מספר ספציפי וגם לנו יש הרבה שיקולים, אז טווח משקף באמת את הרצון שלנו.
טווח מראה למעסיק שאנחנו גמישים, שאנחנו רואים את התגמול על העבודה כמורכב מהרבה משתנים ולא רק כסף. אנחנו מראים שלדעתינו יש חשיבות לחברה מסויימת, לתפקיד שמעניין אותנו, לוייב חיובי שהיה לנו כבר בתהליך המיון.
החסרון, מצד אחד – המעסיק יכול להיתפס על השכר הנמוך בטווח ואז נקודת המו”מ שלנו יותר נמוכה מלכתחילה.
מצד שני – אם המעסיק יכול לשלם קצת פחות מהטווח שציינו, המעסיק עשוי להתפס על השכר הגבוה בטווח ולחשוב שלא נהיה מרוצים מהצעת שכר כזאת ולפסול אותנו.
לדוגמה, אם המעסיק רוצה לשלם 9 אלף ₪ ואני נתתי טווח של 10-12 אלף ₪ , זה פער של עוד 30% שזה המון עבור מעסיק.
בקיצור, אם אתם מחליטים לתת טווח עדיף שיהיה יחסית קטן ותהיו מוכנים להתמקח J
מתי להעלות את הנושא?
הגיע הרגע שבו אתם יושבים בראיון, הוא לקראת הסוף ועדין לא אמרו כלום על שכר.
כששאלת ציפיות השכר עולה בראיון טלפוני, תדעו, כנראה שהשכר פחות או יותר ידוע למעסיק.
או, אולי מזהים שאתם מועמדים יחסית רחוקים מבחינת הניסיון שכיוונו אליו כשפרסמו את המשרה. למשל, חיפשו מישהו עם שנה ניסיון בשכר 9000 אלף ₪, אבל זיהו בכם פוטנציאל כמועמד ללא ניסיון ורוצים לוודא שציפיות השכר נמוכות יותר, מכיוון שיקח יותר זמן עד שתייצרו תפוקה, זמן הכשרה.
כך או כך, סימן שסה”כ המעסיק יודע לאיזה שכר הוא מכוון לשלם.
במקרה שהשכר לא עלה בשיחת הטלפון, הוא כנראה צריך לעלות בראיון הראשון, לרוב לקראת הסוף.
אם המראיין לא יוזם את השאלה, אתם מוזמנים לשאול – “אשמח לדבר על השכר בתפקיד”.
זה לגיטימי לחלוטין ואפילו מצופה. הטיפ היחיד והכי חשוב הוא, אל תסתבכו!
מטורף כמה אנשים מסתבכים סביב השאלה הזאת, ובמיוחד מסתבכות לצערי. אתם הולכים לעבוד ולכן צריכים לקבל כסף, ברור?! יש המון הזדמנויות להראות מוטיבציה לתפקיד בראיון, לא סביב שיחת ציפיות השכר, אז אל תתנצלו או תתגמשו יתר על המידה או תתפתלו בכסא. תהיו נחרצים, בטוחים, וגם אם באמת יש גמישות פשוט תענו “יש על מה לדבר” ואל תתחילו עם הסברים וגימגומים.
ישיר וברור וזהו.
מה קורה אם שולחים אתכם למשימה כשלב ראשון לפני פגישה?
סיטואציה שיכולה להיות קצת מעצבנת, שולחים אתכם למשימה של כמה שעות או ימים השקעה כשעדין לא דיברו איתכם על השכר.
במקרה הזה, הייתי מנסה להבין בשיחה הטלפונית שאתם בכלל בכיוון ושואלת על השכר. במקרה שלא מוכנים לשוחח על השכר בטלפון, כמובן שיש לכם את המידע מהמחקר הראשוני ואתם אמורים לדעת פחות או יותר את הכיוון. לשיקולכם, אם הגישה הזאת מתאימה לכם או לא.
כך או כך, ככל שתתנסו בתהליכי מיון (גם אם החלטתם שלא תלכו על החברה הזאת) כך קרב התפקיד שאשכרה תתקבלו אליו. אני תמיד ממליצה להתקדם בתהליך.
איך להתמקח?
בהנחה שעקבתם עד כה אחר השלבים, אתם אמורים להיות די בטוחים ברצונות שלכם ולהגיע עם הביטחון הזה לשיחת השכר.
הנה טיפ שיכול ממש לעזור, שואלים אתכם על ציפיות שכר אז תענו את הסכום ותפסיקו לדבר מיד.
בלי תוספות, בלי הסברים, שתיקה.
תחכו לשמוע מה יש למראיין להגיד על זה.
אמנם פשוט אבל זאת אחת ההנחיות הקשות לביצוע, קשה לנו נורא לשתוק בנקודה שאנחנו מפחדים שדרישה שלנו עשויה להתפרש לא טוב ולפסול אותנו מהתפקיד.
אני אשמח לתת את נקודת המבט של המעסיק, ולמה אין שום סיבה לתת לתחושה הזאת מקום.
אם ציפיות השכר שלכם רחוקות ממה שהמעסיק מוכן לשלם, זה בכלל לא רלוונטי ואין לכם מה להפסיד.
אם ציפיות השכר שלכם קרובות למה שהמעסיק מוכן לשלם והרשמתם את המראיין, סביר שיתקדמו בתהליך וימשיכו את המו”מ במעמד חתימת החוזה.
הדאגה האמתית שצריכה להיות לכם היא לעבור את תהליך המיון בצורה מעולה, לשמור את הקלפים אצלכם ומקסימום אחרי שתתקבלו, לסרב לתפקיד.
אז הגענו לרגע, הודיעו לך שהתקבלת!
עכשיו מתחיל המו”מ האמיתי על התנאים, והשכר הוא רק רכיב אחד בתגמול שלכם.
אחרי שעברתם תהליך מיון, לפעמים יסגרו איתכם את הצעת התגמול בראיון האחרון, לפעמים יתקשרו ולרוב פשוט ישלחו חוזה העסקה. בחוזה יש שכר, שעליו עדין אפשר ורצוי להתמקח ויש עוד רכיבים לתגמול עליהם תיכף נדבר.
קבילתם חוזה במייל, יאללה תרימו טלפון למנהל הצוות העתידי שלכם ותבקשו יותר (בהנחה שלא נתנו לכם בדיוק מה שרציתם או יותר).
איך לעשות את זה?
משהו סטייל כזה: “הי אוהד (המנהל), מה עניינים? אני ממש שמח להתחיל זה בדיוק מה שחיפשתי, אני אשמח לדבר על החוזה. “
בשלב זה תעצרו ותראו איך אוהד מגיב, לא בטוח שאוהד הבנאדם לשיחה ואז הוא יפנה אתכם לגורם הרלוונטי. גם אם הוא רלוונטי לשיחה, חכו רגע לשמוע את התגובה ואז תדעו יותר טוב איפה אתם עומדים.
“השכר בחוזה הוא 8000ש”ח, אני אשמח לראות איך אפשר לשפר אותו, הייתי שמח לקבל 9000ש”ח.”
לא נבקש יותר מ15%, אלא אם יש פער מאוד גדול בין שיחת ציפיות השכר שהיתה בהתחלה למה שקיבלתם בחוזה.
לא רק השכר
במעמד החוזה שווה לבקש דברים נוספים כמו ימי חופשה. לפי חוק תקבלו 14 יום בשנה ובפועל כל יום כזה הוא יום שאתם מתוגמלים עליו כשאתם בחופש, אז לפעמים העלייה בשכר יכולה לבוא בדוגמת ימי חופשה ולא בהכרח משכורת. או בנוסף J
עלייה של 2 ימי חופשה היא עלייה יפה.
אפשר להתמקח על אופן צבירת ימי החופשה משנה לשנה, הרבה פעמים הימים מתאפסים בסוף השנה גם אם לא ניצלתם אותם.
קרן השתלמות היא כלי מעולה לחסוך, המעסיק ואתם מפרישים מידי חודש בנוסף לפנסיה, היא ננעלת ל-6 שנים, ופטורה ממס. קרן השתלמות משוייכת למעסיק יחיד, אז קחו בחשבון שאם אתם מתכננים לעבוד קצת זמן בחברה הזאת, המשמעות היא שישב לכם מעט כסף נעול 6 שנים וזה לא בהכרח מה שאתם רוצים כרגע.
ותק, במידה שזה לא התפקיד הראשון שלכם אתם יכולים לבקש “לשמור” על הותק שלכם מהתפקיד הקודם. יש מספר משמעויות, הראשונה שככל שיש לכם יותר ותק מגיעים לכם יותר ימי חופשה לפי חוק
משמעות נוספת של ותק הוא גובה דמי ההבראה השנתיים. אחת לשנה תקבלו מהמעסיק סכום גדול ונחמד הנקרא דמי הבראה, ככל הותק בשנים יותר ארוך כך דמי ההבראה יהיו יותר גבוהים.
ימי מחלה מהיום הראשון. לפי החוק, לא מקבלים תגמול על יום מחלה ראשון, על השני והשלישי מקבלים 50% ורק מהרביעי מקבלים 100% תגמול. זה נועד כדי לעודד עובדים לא להיות “חולים”. יש מעסיקים שמאפשרים לעובד לקבל תגמול על יום מחלה כבר מהיום הראשון וזה משמעותי לשכר שלכם.
בונוס הוא רכיב חשוב שלא תמיד זוכרים אם הוא לא מצויין בחוזה. ככל שהתפקיד שלכם יותר מחובר למכירות הסבירות שיהיה סעיף בונוס עולה. אבל גם אם אין סעיף כזה, אתם יכולים לבקש, הבונוס יכול להיות חודשי, רבעוני, חצי שנתי או שנתי בהתאם למה שאתם חושבים שעבורו אתם צריכים להיות מתוגמלים. בונוס מאפשר לכם לקבל “העלאה” בשכר ונותן למעסיק גמישות אם להעניק לכם או לא לפי שיקול דעתו, ולכן יש סיכוי שגם אם אין אפשרות להעלות את שכר הבסיס, כן ילכו איתכם על בונוס.
יש עוד כל מיני רכיבים בתגמול כמו אופציות, הוצאות רכב וזה כבר קצת יותר תלוי לאיזו חברה אתם נכנסים ומה אופי התפקיד.
